האם אושר הוא בחירה?

אושר

היום יש כבר תמימות דעים, אושר הוא בחירה מודעת. רק שזה יכול להיות קצת מתסכל לדעת שאם אנחנו לא מאושרים, אנחנו יכולים לבחור אחרת, בעיקר אם אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה…

בוא נתחיל רגע מההתחלה, ונענה קודם על השאלה: מהו אושר?

מהו אושר? 

על פי פרופ׳ מרטין סליגמן, פסיכולוג ומחלוצי התנועה של הפסיכולוגיה החיובית, אושר הוא אינו דבר מה תיאורטי, כלומר, אושר מורכב מאלמנטים מעשיים. והוא מחלק אותם לשלושה מרכיבים שונים:

הראשון – רגשות חיוביים the pleasant life התחושה שהחיים טובים ונעימים בין היתר נכללים בהם רגשות כגון:  אופטימיזם, הנאה,סיפוק ושמחה.

המרכיב השני הוא – מעורבות בחיים the engaged life התחושה לפיה יש לאדם עניין בחיים, כלומר יש לו עיסוקים שמעוררים תחושת סיפוק ומלאות.

המרכיב השלישי הוא – משמעות בחיים, the meaningful life, תחושה לפיה לחיים יש משמעות ואנחנו רוצים לחיות אותם.

אלה מייצרים אצלנו את ה Well-being – תחושה של רווחה נפשית.

אנחנו כבר מבינים היום, שכדי שנוכל להרגיש הרגשה חיובית,  אנחנו חייבים להכיר ולהבין את המשמעות של הרגשה שלילית, אחרת אין לנו מדד להשוואה.

רווחה נפשית נובעת מתוך חיים שמכילים בתוכם את הקשיים והכאבים הנובעים מרגשות כמו פחדים וחרדות, עצבות, כמיהה והזדקקות ולא רק מתוך רגשות של שמחה והנאה.

כל קשת הרגשות, גם אלה שייתכן וקשים לנו בחוויה האישית, בסופו של דבר הם מה שהופכים אותנו לאנושיים. החוויות הפחות נעימות בחיינו מאפשרות לנו לפתח קשיבות כלפי אחרים, לזהות מצוקות מתוך ניסיון חיים, לסלוח ולהביע חמלה מתוך מקום של הזדהות, שהרי היינו במקום הזה בעצמנו פעם ולהבין שכולנו טועים.

מה עושים עם הרגשות השליליים האלה? 

אין ספק שהרגשות האלה יכולים להיות מאוד ״כבדים״ ולתת לנו את התחושה כאילו הרגשות האלה ״שליליים״ ועדיף לנו בלעדיהם.

העניין הוא שאין לנו דרך לחמוק מהם, וכולנו יודעים שהם חלק מהחיים,אבל עדיין הם ממש לא משהו שהיינו רוצים לחוות אותו ולהישאר איתו. לשמחתנו, המדע והמחקרים מגלים לנו איך אפשר לחוות את הרגשות האלה ועדיין להיות מאושרים.

כתיבה הבעתית ואושר

הפסיכולוג ג׳ימי פיינבקר, מאוניברסיטת טקסס ערך מחקרים בהם הוא גילה ש״כתיבה הבעתית״,  כזו שבה אנחנו כותבים את רגשותינו העמוקים בנוגע למצוקות ולקשיים רגשיים שאנחנו חווים, עשויים להוות את הפתרון עבורנו ולשפר את בריאותנו הגופנית והנפשית.

מתוך ניסיוני בקליניקה אני יכולה להעיד שזו גם דרך נפלאה לתת מענה לאנשים שסובלים מחרדות וממחשבות טורדניות, אחד הדברים שעוזר בתהליכי השחרור מהם, הוא ללמוד לקבל את המחשבות הללו (המחשבות הטורדניות והחרדות). זה הופך להיות פשוט כשמגיעה ההבנה, יחד עם הכלים שמאפשרים ״לקבל״ אותן כך שבמקום להילחם בהן, הן פשוט מסתלקות ונעלמות.

בסופו של יום, זה רק להזכיר לעצמנו, שגם עצבות בסופו של דבר עוברת ואחריה מגיע גם החיוך.

כשאנחנו יושבים ומביעים את עצמנו בכתב, גם את הכאבים, זה יוצר לנו תחושה של ביטחון מקום שאפשר לפנות אליו ולשחרר.

אז במקום להיות כלואים בפחד מהרגשות הכואבים, פשוט שחררו אותן, העלו אותן על הכתב ואפשרו להן לצאת ולהתחלף במשהו אחר חדש וטוב יותר.

ישנם כבר למעלה ממאה מחקרים שתומכים בגילוי הזה. והמעניין הוא שאותה המסקנה חזרה בכולם: שאנשים שמביעים את עצמם, מרגישים מרוצים יותר בחייהם, בהשוואה לאנשים שאינם כותבים הם סובלים פחות מדיכאון, ובנוסף עולה, שההשפעות ארוכות הטווח של טכניקת הכתיבה ההבעתית היא שאותם האנשים הם בריאים יותר, ביקרו פחות אצל רופאים, מערכת החיסון שלהם הפכה לחסינה יותר, והתפקוד הכללי שלהם היה טוב יותר.

הכתיבה מאפשרת לנו להתאוורר רגשית, נותנת מקום לקושי, פתאום יש שם לערפל הרגשי, אנחנו מרגישים יותר בשליטה פחות מוצפים ובהתאם הפחד מצטמצם. אז גם אם קשה ולפעמים כואב, חשוב לזכור שאחת הדרכים הפלאות והמוכחות להשתחרר מהכאב והקושי ולחזור לחווית אושר מיטבית, היא ״כתיבה הבעתית״

אז תכתבי, תכתבי הכל, תוציאי על הדף, שחררי וחזרי להיות מאושרת.

לחיי האושר שלך!

מוריה