למה מכל הנושאים בעולם ודווקא לפני שמתחילה שנה חדשה,
כשכולם ידברו בהתלהבות על התחלות חדשות,
אני בחרתי לכתוב מאמר שמדבר על הקשר בין בגידה לראש השנה.
כנראה שכזאת אני חיה על הקצה. 😉

אבל ברצינות עכשיו,
ורגע לפני שנדמה לכם שזה הולך להיות מאמר “כבד”
בואו נבין על איזו בגידה אני מדברת.

וקצת לפני זה כמה מילים על ראש השנה;

ראש השנה מסמל את סיומה של תקופה ותחילתה של חדשה.
אחד המנהגים של ראש השנה הוא לעסוק בחשבון נפש.
רבים מאיתנו בוחרים לעשות כמה רגעים של חשבון נפש עם עצמנו,
ערב תחילתה של השנה החדשה, גם אם אנחנו יותר חילוניים מדתיים.

עם חשבון הנפש הזה באות גם כל מיני החלטות.
למשל, אנחנו מחליטים ליצור שינוי בשנה הזו,
כך שהיא תהה שונה מקודמתה.
אנחנו מציבים לעצמנו מטרות ויעדים לשנה החדשה.
מבטיחים לעצמנו שבשנה הבאה זה יהיה שונה ואחר.
ושנה לאחר מכן, נדמה כאילו אנחנו עדיין נמצאים באותה הנקודה,
מבטיחים לעצמנו את אותן ההבטחות, שלא הצלחנו לקיים גם בשנה החולפת.

אז מה לזה ולבגידה?
מה אם אני אגלה לכם שגם אתם בגדתם?
ושהקשר לראש השנה הוא יותר גדול ממה שחשבתם?

בחמש השנים האחרונות יצא לי לעבוד עם מספר גדל והולך של
אנשים בתהליכים אישיים וקבוצתיים.
אחד הדברים שחוזר על עצמו בהקשרים שונים הוא העובדה
שאנשים פוחדים מבגידה.
יכול להיות שבגדו בהם בעבר ויש להם זכות מלאה לחשוש מבגידה,
אבל המעניין הוא שגם אנשים שלא בגדו בהם מעולם
(בגידה במובן הקונבנציונלי כמו בזוגיות למשל)
גיליתי שכשמשהו תקוע בתהליך שלהם והם לא מתקדמים,
הרבה פעמים עולה שוב ושוב התבנית ההרסנית הזו של הפחד מבגידה.
הם פשוט לא רוצים להרגיש שוב נבגדים,
ולכן הם יעשו את כל מה שהם יכולים כדי להימנע מההרגשה הנוראית הזו שוב.

הפחד מבגידה הוא חזק, כי כולנו יודעים שבגידה זה דבר כואב.
אבל רגע, לא אמרתי לפני כמה שורות שיש גם כאלה שמעולם לא בגדו בהם?
אז מה להם ולפחד הזה מהבגידה?
אם הם לא חוו בגידה לכאורה, אז מה בדיוק הבעיה? למה הם מפחדים?

הם מפחדים כי הם כן חוו בגידה,
הם חוו את מה שנקרא “בגידה עצמית”.
אני מניחה שבשלב הזה כבר הבנתם, שזה לא הולך להיות מאמר
על עניינים של “בינו לבינה”….
וכן, כולנו בגדנו בעצמנו בעבר (ואם מצבנו טוב הפסקנו עם זה)
או שאנחנו עדיין בוגדים בעצמנו.

איך אנחנו עושים את זה?
אנחנו עושים את זה בצורות שונות:
בוגדים בערכים שלנו, בעקרונות, באמת הפנימית שלנו
אנחנו מבטיחים לעצמנו שנשתנה,
שנפסיק לברוח לפייסבוק, לאינסטוש או למדיה דיגיטלית כזו או אחרת,
במקום לעשות את מה שאנחנו צריכים באמת.
מבטיחים שנפסיק לאכול שטויות ונתחיל לאכול בריא,
מבטיחים לעצמנו שנתחיל לרוץ וניקח את הכושר הגופני שלנו בידיים,
אנחנו אפילו נרשמים לחדר הכושר ומבטיחים לעצמנו שנתחיל להתאמן
מבטיחים לעצמנו שנפסיק לעשן, שנפסיק להיכנס למערכות יחסים הרסניות
ומגלים שממש לא הצלחנו לעשות את זה.
מבטיחים לעצמנו שנחליף עבודה, שנפסיק לצעוק ולהתעצבן,
שלא ניתן שידברו אלינו בזלזול ושבפעם הבאה נענה למי שזה לא יהיה.
אבל בפועל לא עמדנו בהבטחה זו או אחרת לעצמנו והתחושה שמתלווה לכך
היא אכזבה, חוסר אמון עצמי ותחושה של בגידה עצמית.

חשוב להבין שהפחד מבגידה, כמו כל דבר בחיינו יש לו תפקיד,
הוא כאן כדי להגן עלינו מפני פגיעה אפשרית, מפני כאב.
לכן זה יכול להיות מאוד קשה לשנות את זה.

מה לזה ולראש השנה?
כשכולם מדברים על שנה חדשה, טובה יותר,
מברכים בשינויים ובהתחלות חדשות,
יעלו בנו תחושות מעורבות, מצד אחד מאוד נרצה להאמין שזה אפשרי,
אבל מהר מאוד יעלו בנו התסכול וחוסר האמון שיושבים להם עמוק ברובד הלא מודע שלנו.
תוצאה ישירה של כל האכזבות שחווינו כשהבטחנו לעצמנו ובגדנו בערכים, בעקרונות ובאמת שלנו.
אנחנו כבר לא מאמינים לעצמנו,
בדיוק כמו שלא היינו מאמינים לכל אדם אחר שבגד באמון שלנו.

כשאנחנו מבטיחים לעצמנו משהו ולא עומדים בהבטחה הזו,
האמון העצמי שלנו מתחיל להיפגע.
אנחנו מתחילים להרגיש שבגדנו בעצמנו.
הייאוש מתגבר וכשזה קורה אנחנו גם מפסיקים להבטיח לעצמנו הבטחות,
כי קצת נמאס לנו לשקר לעצמנו.
ואז ראש השנה במקום להפוך לסימן להתחדשות ולהצבת מטרות ויעדים חדשים,
הופך לתקופה שמלווה בתחושה של כובד עבור אנשים רבים.

הדבר הזה הוא גם מה שקורה לאנשים בתהליכים אימון מנטאלי,
כשהתהליך “פתאום נתקע” והם לא מסוגלים להביא את עצמם להתקדם,
למרות שהם מאוד רוצים. ברגע שמשנים להם את החוויה הזאת,
ברגע שהם לומדים איך לשנות את זה בעצמם והם גם מגלים כמה פשוט,
קל ומהיר זה יכול להיות הכל משתנה.

איך משנים?
איך להפוך את תחושת הבגידה העצמית לתחושה של וודאות עצמית
ואמון עצמי? בעיקר אחרי שאמרתי שזה יכול להיות קשה לשנות את זה.

נתחיל מזה שזה בסדר שזה קשה, כי זה אומר שזה אפשרי, לא?

מה עושים בדיוק?
כשאתם מתחייבים לעשות שינוי,
כדי שלא תהיו בתחושה שבגדתם באמון של עצמכם,
הפעם תתחילו בצעד קטן.
תתחילו במשהו קטן שקל לכם לייצר בו שינוי ולהתמיד בו לאורך זמן.
אם קשה לכם למשל להפסיק לעשן ודברים אחרים לא עבדו לכם,
תתחילו בהפחתה של חצי סיגריה ליום.
ותאמינו לי שהמשהו הקטן הזה יהפוך מהר מאוד למשהו גדול.

אתן לכם דוגמא:
כשאתם בוחרים משהו שאתם רוצים ליצור בו שינוי,
תבחרו במשהו קטן.
משהו קטן כמו להפחית חצי כפית סוכר מהקפה שאתם שותים.
לכאורה זה נראה ממש קצת,
נכון, אבל אם תבדקו חצי כפית כל יום במשך שנה זה אומר
178 כפיות סוכר, 178 כפיות שוות ל712 גרם סוכר פחות בשנה!
שזה כמעט קילו סוכר שהפחתתם בשנה!
אז בהתחלה, חצי כפית סוכר אולי נראית כמו משהו ממש חסר משמעות,
אבל בחישוב לאורך זמן זה המון!

עכשיו זה רק שינוי אחד,
תחשבו מה יקרה אם תבחרו בכמה שינויים קטנים בשנה.
איזה יכולות חדשות תפתחו בעצמכם עד לשנה הבאה?

כמה הדימוי העצמי שלכם והאמונה בעצמכם יעלו 🙂
מנסיון אישי שלי ושל מתאמנים רבים שעבדתי איתם.
נסו בעצמכם ותגלו כמה זה עוצמתי.

אפשר להחזיר את האמון בעצמנו
ולשנות את הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמנו.
ואפשר להתחיל בזה כבר עכשיו.

המון בהצלחה!

ושתהיה שנה טובה ושונה במיוחד.

זנקו קדימה אלה החיים שלכם. 🙂

 

 

מוריה רובין קסוס,

054-435423

נקודת הזינוק להצלחה שלך!

דילוג לתוכן