פוגשת אותי מורה שלומדת בקורס שלי “דמיון מודרך כל אחד יכול” ומספרת בהתרגשות:

“תשמעי מוריה, אני חייבת להגיד לך שזה עובד נפלא! אני מתרגלת קודם כל עם הילדים בבית והם מבקשים אמא תעשי לנו את התרגיל הזה עם הנשימה…”

אני מחזקת אותה ומזכירה לה כמה זה חשוב שתעשה גם עבור עצמה, “אין לי זמן לזה” היא עונה לי.

“שלוש עד חמש דקות קצרות ביום עבור עצמך אין לך?”…

היא מביטה בי עם מבט של ייאוש ומרימה ידיים בויתור.

אני מזכירה לה את מה שכבר לימדתי, אם אין לנו חמש דקות ביום עבור עצמנו אין לנו חיים…

טוני רובינס שנחשב לגדול המאמנים בעולם, אומר את זה ואני אימצתי את זה כבר מזמן.

לפעמים נדמה לנו שאין לנו זמן, שאין לנו אפילו לחמש דקות לעצמנו.

זו בדיוק ההזדמנות לומר לכם שהייתי שם, אני מכירה את התחושה.

הייתי מאלה שמייד קופצים ואומרים “אין לי זמן נקודה!” ולא היה מי שיכול להתווכח איתי על זה.

אבל מאז כבר זינקתי קדימה! היום אני כבר מבינה שלו הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום, הייתי חוסכת לעצמי הרבה מאוד תסכול, מתח ועצבים מיותרים.

יש כל כך הרבה דברים שישאבו אותנו לתוכם אם רק ניתן להם. מה שואב אתכם ביומיום כאילו אין לכם שליטה?

וזה בדיוק העניין שאנחנו מאפשרים לכל אלה למשוך אותנו פנימה.

תחשבו על זה רגע, לעמוד איתי שתיים שלוש דקות ולדבר איתי לזה יש זמן, אבל לקחת פסק זמן, לסדר קצת את המחשבות, לעשות RESTART למערכת, כמה דקות שיכולות להעניק לנפש שלנו כל כך הרבה, לזה אין זמן?…

 

כשאנחנו מתוחים, חסרי סבלנות, מרגישים שאין לנו זמן אפילו לעצמנו, מה הסיכוי שנוכל להיות נוכחים באמת עבור מישהו אחר, לילדים שלנו? לבני הזוג שלנו?   

המוח שלנו עובד כמו שריר, המחשבות שנתרגל ביומיום שלנו ישקפו את ההרגשה שלנו ובהתאם את האופן שבו נתנהג.

 

אתם רוצים להגיב אחרת? אולי בשלווה? אולי בקור רוח?

זה פשוט וזה מצריך מכם רק שלוש עד חמש דקות ביום.

תמצאו את הזמן הזה עבור עצמכם, אפשר בערב לפני השינה.

תכניסו את המחשבות שהייתם רוצים שיהיו לכם לתוך המערכת שלכם.

קחו נשימה שחררו אותה לאטטט…..  תנו למחשבות שישנן להיות…

אפשרו לגוף לשקוע לתוך המזרון תרגישו את הראש מונח על המזרון או על הכרית,… שימו לב למגע הבד על הגוף שלכם….

ופשוט היו נוכחים ברגע.

היזכרו לפחות בשתי חוויות משמחות וחיוביות שהיו לכם באותו היום,

גם אם זה היה לשבת חמש דקות עם כוס הקפה שלכם בשקט או לשמוע שיר אהוב ברדיו ודווקא כשהייתם תקועים בפקק… 🙂

שימו לב לקצב הנשימות שלכם תוקירו את היום הזה ואת כל מה שהיה בו ואחלו לכם את היום שהייתם רוצים שהיה לכם מחר.

כשאתם קמים מחר איך הייתם רוצים לקום? מה הייתם שומעים? עם איזו הרגשה הייתם רוצים לקום? דמיינו את כל אלה..

שחררו ועכשיו פשוט עצמו את העיניים.

 

אבל מה אם זה לא עובד בפעם הראשונה?

זה בסדר! 🙂 גם ללכת לא הלכתם מיד כשעשיתם את הצעד הראשון.

תתרגלו, תקפידו על חזרה על כך כל ערב או בכל בוקר כשאתם בדיוק מתעוררים ולפני שאתם מתחילים את היום שלכם.

תרגלו שלוש עד חמש דקות כאלה בכל יום והשינוי בחייכם יהיה עצום.

 

מה דבר כזה קטן יכול ליצור כזה שינוי גדול? התשובה היא כן!

בדיוק באותה המידה כמו שיתוש קטן יכול להפריע לנו לישון או להטריף עלינו את הדעת כשהזמזום המעצבן שלו היה מה שהעיר אותנו, אם בכל זאת כבר הצלחנו להירדם.

מוכר? זה עובד גם הפוך וגם לטובתנו.

שלוש עד חמש דקות ביום של תרגול פשוט וקצר ותחוו שינוי עוצמתי בחייכם.  

מביני הדבר יודעים שהקפדה על תרגול כזה במשך עשרים ואחת ימים בלבד, ייצרו הרגל ויאפשרו כניסה לחוויה של שלווה פנימית מהירה.

ותוכלו להיות עם התחושה הזו רק מעצם המחשבה שאתם עומדים לקחת את פסק הזמן הזה לעצמכם.

כל מה שנשאר לכם עכשיו הוא פשוט, לקחת לעצמכם כמה דקות ולהזניק לעצמכם בעצמכם את החיים.

דילוג לתוכן